"דלק שמנים - דלקול" בע"מ נ' ח'ורי

פסק דין

1.תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר וטען בה כי השטר ניתן על מנת להבטיח תשלום עבור סחורה שרכש מהתובעת. לטענתו, הפרטים בשטר הושלמו על ידי התובעת שלא כדין וללא סמכות, מאחר שהתובעת כללה בסכום השטר גם סחורה שלא קיבל כלל וסחורה, שעל פי הסיכום בינו ובין התובעת, היתה אמורה להיות מוחזרת לתובעת.

2.ההתנגדות התקבלה, בכפוף לחיובו של הנתבע להפקיד ערבון בסכום של 80,000 ₪ בתיק ההוצאה לפועל. הנתבע ערער על ההחלטה (שנתן כב' הרשם רומי) והערעור נקבע לדיון בפני. בדיון שהיה בפני ביום 24/6/13 הגיעו הצדדים להסכמה בתיק העיקרי, לפיה יינתן כנגד הנתבע פסק דין חלקי על סך 45,623 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/8/12 וכן בגין החלק היחסי של האגרה ושכ"ט עו"ד. לגבי הסכום שבמחלוקת, שהוא נשוא שתי חשבוניות מתוך 3 חשבוניות שהתובעת טענה לחוב בגינן, סוכם שתינתן רשות להתגונן, כנגד הפקדת מחצית סכום אותן חשבוניות.

בהתאם, ניתן פסק דין חלקי, ולאחר שהנתבע הפקיד בקופת בית המשפט סכום של 15,000 ₪ ,ניתנה לו רשות להתגונן ביחס לסכום שתי החשבוניות.

3.הנתבע טוען כי אין חובה עליו לשלם בגין שתי החשבוניות האלה. לטענתו, את הסחורה המפורטת באחת החשבוניות, זו שמספרה 946, כלל לא קיבל והחתימה המופיעה על תעודת המשלוח נשוא אותה החשבונית, כלל אינה חתימתו. אשר לסחורה המפורטת בחשבונית השניה, זו שמספרה 242, טען הנתבע כי סוכם בינו ובין נציגי התובעת כי זו תוחזר לידי התובעת והוא יזוכה בגינה. זאת, לטענתו, מאחר ויום לאחר קבלת אותה סחורה, הוצא לו צו סגירה מינהלי והמוסך שניהל נסגר. הנתבע טען בנוסף כי התובעת, בניגוד לסיכום שהיה עימה, לא סיפקה לו 50 יחידות ספריי סקאי, שאותן היה זכאי לקבל ללא חיוב וכבונוס עבור ההזמנות שביצע.

4.התובעת מצידה דוחה את כל טענות הנתבע. לטענתה, כל הסחורה נשוא 3 החשבוניות, זו שניתן כבר פסק דין בגינה והשתיים שנותרו במחלוקת, סופקה לנתבע והנתבע הוא שחתם על כל תעודות המשלוח, לרבות תעודת המשלוח נשוא חשבונית 946.

התובעת מכחישה את טענת הנתבע כאילו הסכימה לקחת בחזרה את הסחורה שסופקה לנתבע על פי החשבונית 242 וטוענת כי על הנתבע לשלם עבור הסחורה המפורטת באותה חשבונית.

התובעת גם טוענת כי הנתבע קיבל את הספריי – וזה מופיע, ללא חיוב, בחשבונית הראשונה – שהיא נשוא פסק הדין החלקי שכבר ניתן נגדו.

5.היום נשמעו הראיות. הנתבע העיד לבדו ומטעם התובעת העידו מר ניר ירוחם, סוכן המכירות, ומר שלומי מרדכי, סמנכ"ל שיווק ומכירות אצל התובעת.

לאחר ששמעתי את הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ביחס לחשבונית 242 ולהידחות ביחס לחשבונית 946.

6.אף שתחילתה של התובענה כתובענה לביצוע שטר, שני הצדדים הסכימו כי יש לבחון את עיסקת היסוד, היינו, את טענות הנתבע ביחס לסחורה נשוא שתי החשבוניות.

הנטל הוא לכן על התובעת, להוכיח כי הנתבע קיבל את הסחורה נשוא שתי החשבוניות, ובפרט את הסחורה נשוא חשבונית 946, שהנתבע הכחיש כי הגיעה לידיו.

7.להוכחת טענתה, כי הנתבע קיבל את הסחורה הזו, טענה התובעת כי הוא חתום על תעודת המשלוח ואולם, אף שהיא טוענת כי הנתבע הוא שחתם על תעודת המשלוח נשוא אותה חשבונית (תעודה מס' 062), לא הביאה התובעת כל ראיה בעניין הזה ובכלל זה לא הציגה חוות דעת של מומחה לעניין החתימה וגם לא הביאה להעיד את מוביל הסחורה, שהוא שהיה אחראי, לכאורה, להחתים את הנתבע על הסחורה טרם שזו נמסרה לנתבע. התובעת בחרה להסתפק בעדותו של מר מרדכי, כפי שעוד יפורט להלן.

התובעת לא הציגה הסבר כלשהו, וכל שכן הסבר מניח את הדעת, למחדל זה והוא נזקף לכן לחובתה וההלכות בעניין זה ידועות.

8.יצוין, כי אין די בעדותו של מר ירוחם, שטען כי הנתבע הזמין את הסחורה נשוא אותה חשבונית, שכן עדיין על התובעת להוכיח כי זו נמסרה לנתבע ולשם כך היה עליה להביא כעד מטעמה את מוסר הסחורה, או חוות דעת שתוכיח כי החתימה על גבי תעודת המשלוח היא חתימתו של הנתבע, ויש לכן בחתימה הזו משום אישור על קבלת הסחורה. גם עדותו של מר שלומי מרדכי אינה מועילה בעניין הזה לתובעת, בפרט כאשר המסמך שמוזכר בסעיף 23 לתצהירו (שמתחיל בסעיף 20), לא צורף ואינו מצוי בתיק בית המשפט.

9.לאור האמור, לא ניתן לקבוע כי עלה בידי התובעת להוכיח שהנתבע אכן קיבל את הסחורה נשוא החשבונית 946, ואני דוחה לכן את התביעה ביחס לסכום החשבונית, 12,018 ₪ מיום 30/4/12.

10.אשר לחשבונית 242 – בעניין זה אני מקבלת את התביעה.

הנתבע אינו חולק על קבלת הסחורה נשוא חשבונית זו אלא שהוא טוען כי סוכם בינו ובין נציג התובעת שהסחורה תוחזר לתובעת, וזו תזכה אותו בגין הסכום הנקוב בחשבונית.

טענה זו על הנתבע להוכיח והוא כשל מלהרים את הנטל בעניין הזה.